כשרק סיימתי ללמוד, והתחלתי לעבוד בעולם השיקום, אמרתי למנהלת שלי אז - "אני לא רוצה להתעסק בבליעה". לא הייתה לי סיבה מספיק ברורה לכך. היא מצידה, לא נבהלה, ואפשר לומר שאפילו גי התעלמה מכך. מאז עברו כבר 7 שנים, ועולם הפרעות הבליעה הוא אחד התחומים הכי מעניינים בעיני ותופסים חלק נרחב מהזמן שלי כמטפלת. 

אני אוהבת לעזור לאנשים לחזור לאכול. פעולה כל כך פשוטה, לכאורה. לצערי, יש אנשים שבגלל מחלה, פציעה או אפילו פחד וחרדה - לא יכולים לאכול, מרקמים מסוימים או בכלל. לא יכולים לשתות את הקפה של הבוקר, או כוס מים. אי אפשר לתאר במילים את התחושה שאני מרגישה בגוף כשאני מבשרת למטופל שהבליעה בטוחה, שהוא יכול לחזור לשתות קפה, או לאכול אבטיח. 

לפעמים יש גם מקרים הפוכים, שבהם אני אומרת למישהו שהוא לא יכול להמשיך לאכול או לשתות כרגע, או לתמיד. המצבים האלו קשים כל פעם מחדש. ואני עושה את כל מה שאני יכולה, מתרגלת ונותנת תרגילים, טכניקות והתאמות - כדי שכולם יוכלו להמשיך להנות מאוכל.

​

בעיות בליעה אצל מבוגרים - דיספגיה אורופרינגיאלית - מה זה?

המונח "דיספגיה" (Dysphagia) מגיע מהשפה היוונית (דיס - קשה, פגיה - לאכול) והוא מתייחס לתחושת עיכוב או התקעות של מזון בדרכו מהפה לבטן.

 

דיספגיה היא אחד הסיבוכים העיקריים אצל אנשים לאחר אירוע מוחי, הגורמת לאספירציות (מעבר מזון לקנה הנשימה במקום לושט), תת-תזונה ועלייה בתמותה.

​

טיפול בליעה - 

קלינאית תקשורת לבליעה

 

טיפול בדיספגיה אורופרינגיאלית כולל שינויים בהתנהגות האכילה או טכניקות בליעה וכן סיוע בבליעה באמצעות שימוש בגירוי סנסורי (טמפרטורה וטעם) באזור הלוע. כמו כן כולל שינויים והתאמת מרקמי מזון ושינוי סמיכות נוזלים.

​​

Teismann et al., 2009

​​

איך נזהה בעיית בליעה?

- שיעול או כחכוח המופיעים לעיתים קרובות בעת שתיית מים או בעת אכילה.

- תחושת מחנק, או "משהו נתקע בגרון".

במקרה כזה כדאי לפנות בהקדם לקלינאית תקשורת לצורך הערכת בליעה לצד פנייה לבירור רפואי. 

 

​

​